העולם הזה, בירחי ממנו ילדתי כל עוד את יכולה,
כל עוד ישנם כוחות ברגלייך,
כוחות בנשמתך.
האנשים האלה, אטומים כל כך מרוב רגש,
שאינם שמים לב;
והיו שמים אילו רק היה להם.
בירחי.
נוסי מעולמי המר, עולמי הצר.
נוסי מהאש הקולחת, המבעבעת בתוכי.
האנשים האלה, שכחו כיצד משתמשים באהבה.
הם אינם יודעים מהי כוחה של דאגה.
האנשים האלה,
הפכו אנוכיים
מנוכרים
קרים.
העולם הזה,
כה עגול,
שאין פינה שקטה.
העולם הזה הרוס,
מתפורר,
מתמוטט מאטימות,
קשיחות,
ודממה.
נשמי עמוק,
אל נא תשכחי
מי את, ומאין באת.
מי את.
מי את.
מי את.
מי אני?
;){kind=link}